הקורס עוסק במתן פתרונות לצורכי ה"אוכלוסיה השקופה" המתגוררת בגינת לוינסקי בתל אביב: המהגרים מאפריקה

.אנשים אלו אשר ננטשו על ידי המערכת בכל קנה מידה: הם חסרי דיור, חסרי תנאים מינימליים של היגיינה חסרי רישיון עבודה ורעבים ללחם

מצב זה של חוסר כל יוצר בקרבם ייאוש וחיכוך בינם לבין האוכלוסייה של דרום העיר

המרחב שבו הסטודנטים מיקמו את עבודתנו היה המרחב בתת קרקעי, מרחב שלא משויך ואפילו ברור לבעלות מסוימת ומהווה גם הצהרה חברתית לגבי נוכחותו הויזואלית (או אי נוכחותו) במרחב האורבני

עבודות הסטודנטים מתמודדות עם צרכים אלו אשר ממוקמים ברובם במרחב הבלתי נראה שמתחת לאדמה ועוסקים במגוון פתרונות של מגורים, התכנסות, תרבות תפילה, תעסוקה, בישול וגידולי מזון. חלק מההצעות עוסקות בפעילות לילדי המהגרים

הפרויקטים הוצגו במודלים פיזיים בקנה מידה 1:50 או 1:100 והונחו בשולחן חול משויף אשר הוכן מעוד מועד והציג את תפיסת הכלל והפרט כרצף אחד. הפרויקטים הוצגו במצגות וסרטונים אשר הציגו את הקונטקסט האורבני הקונספטואלי והעיצובי

הסיפור העיצובי הוצג בסרטים אשר הכילו תכניות, חתכים, הנפשות, הדמיות, ציטוטי סרטים, ראיונות ועוד. כמו כן הוכן סרט כיתתי אשר חיבר בין נקודת המוצא הדידאקטית, הקונטקסט החברתי אורבני, תוצרי הסטודנטים והפרזנטציה הכיתתית של מודל החול